שאלות ותשובות

יישור שיניים אינו רק בעל חשיבות אסתטית, אלא הוא משמש גם לצורך שמירה על בריאות השיניים והחניכיים. יישור שיניים מתקן צפיפות ורווחים בשיניים, כדי להשיג מראה אסתטי ויפה, לתקן סגירת לסתות שאינה תקינה, ליישר שיניים מוטות, לשפר את היגיינת השיניים ולמנוע מחלות חניכיים ועוד. למעשה, יישור שיניים מאפשר לתקן פגמים ולהחזיר את הביטחון העצמי אצל ילדים ומבוגרים כאחד.

את טיפולי יישור השיניים מומלץ להתחיל אצל ילדים בגילאי 10-14, אך מומלץ לבחון את התפתחות השיניים בקרב ילדים כבר בגיל 7-8.

הלבנת שיניים יעילה כאשר מדובר בגוון שיניים שאינו לבן והשיניים בעלות כתמים ופיגמנטים הפוגעים במראה האסתטי של השיניים. אך ישנם מקרים שבהם הלבנת השיניים אינה יעילה כמו במקרה של סתימות ישנות, כתרים וציפויים. במידה ומדובר על שחזורים הנמצאים בצד החיצוני של השיניים הקדמיות, ניתן להחליף את השחזורים ולבצע את ההלבנה.
הלבנת השיניים אינה אפשרית כאשר מדובר בשיניים עם עששת פעילה, במקרים של נסיגת חניכיים קשה, שחיקת יתר, שיניים צעירות מאוד ועוד.

כאשר מדובר בשן חלשה שיש צורך להגן עליה. לדוגמא – לאחר טיפול שורש, לאחר טיפול בשן שנסדקה או שנפגעה, לאחר עקירות שן לא נשארים שורשים חזקים דיים כדי להוות תמיכה לסתימה גדולה, לשימוש כתמיכה לגשר כאשר אין אפשרות להשתמש בשתל כאחיזה לשן החסרה, לצורך תיקון אסתטי, שיניים שנחלשו בשל עששת מתקדמת, לצורך כיסוי שתל דנטאלי ועוד.

כתרים אלה עשויים מחומרים חזקים כמו חרסינה שזהו חומר נפוץ, מתכת, זירקוניה ועוד שילוב של חומרים שונים. את סוג הכתרים הקבועים מתאימים באופן אישי לכל מטופל על פי מיקום השן ועל פי התפקיד שהיא נושאת.

יש לבצע עקירת שיניים בשלושה מקרים:
1. כאשר השן אינה ניתנת לשיחזור כמו שן שבורה או סדוקה.
2.כאשר השן לקויה- במקרים שבהם אין די מקום לשן לבקוע בצורה תקינה
3. עקירה למטרת הכנת השן לטיפול אורתודנטי

יש להימנע מעישון, אין לשטוף את הפה אלא להניח גזה על מקום העקירה ולהדק שיניים, ניתן לשים קוביית קרח במקום העקירה, אין לאכול או לשתות במשך שעתיים ממועד העקירה, לאחר מכן מומלץ לאכול מאכלים קרים ולא חמים. כמו כן, חשוב שלא לבצע פעילות גופנית, מכיוון שהיא יכולה לגרום לזרימת דם מוגברת ולפתיחת הפצע, לדימום מחודש ולכאבים.

טיפול שורש הינו אחד הטיפולים השכיחים יותר במרפאה והוא נובע מהתקדמות עששת בשן שלרוב לא טופלה בזמן על ידי סתימה ויש פגיעה בעצב השן. בטיפול זה מתמקד הרופא בחלק הפנימי של השן (במוך השן). בעת טיפול שורש מסלקים את שאריות העששת ואת מוך השן ואוטמים את האזור עם סתימת שורש.

כאשר ישנה עששת עמוקה שהגיעה למוך השן.
בעת הופעת דלקות המזהמות את מוך השן.
שבר או פציעה שהגיעה למוך השן.
טיפול שורש כהכנה לכתר

שתלים דנטאליים מהווים תחליף לשורשי השיניים האבודות אשר מושתלים בחלק עצם הלסת, נקלטים בה בתוך שלושה עד שישה חודשים והופכים להיות בה חלק אינטגרלי. שתלים דנטאליים יכולים לשמש בסיס לכמה שיטות של שיקום הפה –החל מתותבות נשלפות נתמכות שתלים, תותבות קבועות מוברגות על שתלים ועד כתרי חרסינה המשחזרים תחושה של שיניים טבעיות ובכך מאפשרים ליהנות מנוחות ומאיכות חיים.

שורשי השן הינם מעוגנים בשקע עצמות הלסת, כך שמעל העצם נמצאת הרקמה הוורודה שהיא – החניכיים. בין החניכיים לבין שורשי השן קיים מרווח שנקרא – כיס החניכיים, המגיע בעומק של עד 3 מ"מ. כלל רקמות אלו הן אלה שמעגנות את השן ואוחזות אותה היטב. אם כך, מחלת החניכיים עלולה לגרום להיחלשות של מנגנון האחיזה שבשלבים מתקדמים יותר תגרום לאובדן השן.

ישנם מטופלים הסובלים מחרדה דנטאלית שהיא חשש מטיפולי שיניים, והם יעדיפו לסבול כאבים קשים ולהימנע מלגשת לטיפול. חרדות אלו לרוב מגיעות מילדות או מחוויה לא נעימה שהם חוו בעבר. בסופו של דבר, אנשים אלה מגיעים לטיפול בשל חוסר ברירה כאשר מצב השיניים שלהם בכי רע. לצד אנשים החווים חרדות דנטאליות, ישנם אנשים הזקוקים להרדמה מלאה או חלקית (סדציה) מסיבות נוספות כמו – אלרגיות, רפלקס הקאה מוגבר שלא ניתן לשליטה, טיפולים מורכבים הדורשים הרדמה למניעת תחושת כאב, רגישות למגע באזור הפה, סיבות רפואיות ועוד